החלטה בתיק עמ"י 24597-10-11

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הש' א. אימבר), אשר הורתה על שחרורו של המשיב בתנאים (בתיק מ"ת 12593/10/11) ודחתה את הבקשה לעוצרו עד תום ההליכים נגדו.

למשיב יוחסו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם בנסיבות מחמירות וכן איומים בגין כך שלפי כתב האישום, תקף יחד עם אחרים 3 שביצעו עיקול מטעם ההוצל"פ של משאית השייכת לאחיו של המשיב.

בית משפט קמא בחן את חומר הראיות לכאורה וקבע בהחלטתו כי אמנם קיימות ראיות לכאורה בתיק, אך עוצמתן חלשה וזאת נוכח שוני בתיאורים שמסרו עדים שונים לגבי המשיב (תיאורים הנוגעים לאורך שיערו וגובהו), העדר חקירה של אחיו של המשיב אשר לפי העדויות נכח באירוע ומראהו דומה למראה המשיב, וכן נוכח קיומה של עדות אליבי של מעבידו של המשיב.

בית משפט קמא גם קבע כי המשיב לא התייצב לחקירה, על אף שידע שהוא דרוש לחקירה, וזאת משך שבועיים ורק לאחר מכן, הוא הסגיר עצמו למשטרה.

נוכח כל האמור לעיל, קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה, אך הן קיימות בעוצמה מוחלשת.

באשר לעילת המעצר, קבע בית משפט קמא כי נוכח אי התייצבות המשיב לחקירה משך שבועיים, מתקיימת עילה של שיבוש מהלכי משפט.

בית משפט קמא דחה את טענת העוררת, כי המשיב קיצר את שערו כדי לשבש את ההליכים.

במסגרת הדיון בעילת המסוכנות, פירט בית משפט קמא ספקות נוספים העולים מחומר החקירה בנוגע להיותו של  המשיב מעורב באירוע וביניהם כי אחי המשיב העיד שאח אחר, ח'אדר שמו, היה נוכח באירוע ולא המשיב, ח'אדר לא נחקר, מעבידו של המשיב מסר עדות אליבי והמתלוננים תיארו בחור שהגיע עם רכב פרטי ויחף המתאים ליציאה ספונטנית מהבית ולא הגעה של אדם הנמצא בעיצומו של יום עבודה (המשיב הוא נהג משאית).

נוכח כל אלה, סבר בית משפט קמא כי מתגבשת עילת מעצר של שיבוש מהלכי משפט בלבד ולא עילת מעצר של מסוכנות.

לאחר כל אלה, הורה בית משפט קמא לשחרר את המשיב בתנאי שחרור שאינם כוללים מעצר בית וביניהם איסור יצירת קשר עם מעורבים בפרשה, צו עיכוב הליכים והפקדת דרכון, חתימה על ערבות עצמית, חתימת ערב צד ג' והפקדת סך 2,000 ש"ח.

טענות העוררת

העוררת בכתב הערר שבה וסקרה בפניי הפעם את הראיות המצויות בחומר החקירה, המקימות את התשתית הלכאורית.

לטענתה, שגה בית משפט קמא שקבע כי מדובר בתשתית חלשה, שכן, לא ניתן לצפות ממתלוננים שיתנו תיאורים דומים לגבי שיערו של המשיב נוכח להט האירוע.

עוד נטען, כי המתלוננים זיהו את המשיב במסדר זיהוי תמונות.

עוד נטען, כי בית משפט קמא שגא בכך שקבע שיתכן שאדם נוסף שהיה במקום דומה למשיב, ובאופן דומה כאשר קבע כי העוררת לא עשתה די כדי להביא את האח הנוסף ח'אדר לחקירה, שעה שצוין כי הוא נמלט מן הדין והוצא נגדו צו מעצר.

לטענת העוררת, עילות המעצר כנגד המשיב הן חזקות ולא ניתן לאיין את מסוכנות בכל חלופה שהיא ובוודאי לא בתנאים שקבע בית משפט קמא.

טענות המשיב

בתשובה טען ב"כ המשיב, טענות בנוגע לחוקיות העיקול, אך בהמשך חזר בו מטענה זו.

עוד הוא טען בפניי, כי אחד המעקלים לא זיהה במסדר זיהוי תמונות את המשיב ורק את שני האחרים זיהו.